עם דמעות בעיניים

היא ניגשה אליי בסוף ההצגה. אחת מיני כמה שעמדו בתור וחיכו לדבר איתי. תמיד זאת חוויה חזקה המפגש  עם הקהל. המפגש של אחרי... תמיד לכל אחד יש במה לשתף. כל אחת נורא רוצה לספר איפה זה בדיוק נגע בה/ כל אחד מרגיש רצון לספר איך ההצגה גרמה לו התחבר לחלקים בעצמו או בחיים המורחבים שלו. במשפחה .  במהלך ההצגה אורות התאורה לא מאפשרים לי לראות את הקהל ואני מבחינתי מגיעה לרמות גבוהות של אינטימיות. להתפשט אני קוראת לזה במילה אחת ומדויקת.  מתפשטת על הבמה. לא במובן הפיסי. במובן הרגשי. והקהל שותף מלא לרגעים אינטימיים ומשפחתיים, מרגשים, מעצבים, מצחיקים וחזקים בחיי. אני נחשפת במשך שעה כך שכל מי שיוצא מההצגה מרגיש שהוא מכיר  אותי בערך מהיום שבו אמרתי לעצמי "נעים להכיר"

אז קלטתי אותה עומדת ומחכה אחרי גבר בהיר עם זקן. והיה בה משהו חזק. היה לה אור בפנים וחיוך חם וחכם בעוצמות שאי אפשר להתעלם מהם. היא התקרבה אלי ואמרה בקול רך ויציב " ניצן,  כל כך התרגשתי בהצגה שלך. אני יושבת כבר שעה עם דמעות בעיניים. תדעי  שאני אימא לעשרה ילדים ואני לא מוותרת. ממשיכה לגדל אותם, אבל יודעת בוודאות שברגע שהם יגדלו עוד קצת אני אגשים את החלום שלי. אני אהיה שחקנית!" ועכשיו ראיתי אותם. שקופות, נוצצות ותפוחות. הדמעות. הדמעות בעיניים שלה. הם עמדו קפואות  כאילו גם הם מחכות לתורם. מחכות לקבל את האות להיות. לדבר בזכות עצמם! "אפשר לחבק אותך"? שאלתי בהתרגשות ובשקט. "כן", היא הנהנה בראשה  והן כבר זלגו מעצמן. התחבקנו חיבוק חזק של כאלה שמכירות דקה (אבל בטח יצא לך כבר לחוות את התחושה) מרגישות  שהן מכירות כבר שנים. ולא עניתי.  לא רציתי להרוס את הרגע החזק הזה. כי על זה נכתבה ההצגה: על זה שסבתא שרה ז"ל החמיצה את החלום שלה להיות "ארטיסטית"  בחסות גידול שלושה ילדים, בעל ודאגה לפרנסה, כשמשאלתה האחרונה הייתה שאני אהיה שחקנית. היא זיהתה שהגנים  "הוזרקו אצלי במנת יתר" ודאגה ליידע אותי בכל הזדמנות  לא להעיז להחמיץ את החלום. כי לדבריה  רק מלפפונים מחמיצים- לא חלומות!

חזרתי הביתה ועברו כבר כמה ימים, כשהתמונה של האישה הזאת לא יוצאת לי מהראש. איזה מדהימה! גם תמונה של עשרה ילדים אני חייבת להודות קופצת לי ישר לראש שנייה אחר-כך. אלוהיי אני עם שניים מאבדת את השפיות פעמיים ביום בממוצע. ולא היה בה שמץ של תסכול. ולא היה בה קמט של מרמור על הפנים. עמדה שם אישה חזקה, חכמה ומלאת אמונה  שיבוא יום והיא תגשים את החלום! אני מצטערת רק על דבר אחד. אני מצטערת שלא הספקתי להגיד שלא תשכח להזמין אותי לראות אותה על הבמה מממשת ומגשימה ...