אני מתרגשת רק מעצם המחשבה עליו. יום שלם לפני שאני איתו אני לא אוכלת. יומיים אחרי הפגישה שלנו אני לא ישנה בלילות, מוצפת אדרנלין וחווה "היי" שלא דומה לשום תיאור "אקסטרימי" שאתאמץ לנסח כאן.
מהרגע הראשון שהגעתי לעולם ידעתי שאותו אני רוצה, אבל רק בשש השנים האחרונות אנחנו יחד. בשנה האחרונה הקשר התעצם, היינו בייעוץ זוגי, נעזרנו בגדולי המומחים וחווינו שיאים שלא ידענו כדוגמתם. אם אתם רוצים לראות אותו, אתם חייבים להגיע לאולם של קיבוץ גשר ב- 16/11/11 , יום ד' בשעה 20:30 ולהבין על מי אני מדברת. המחזה שלי! איש המטרות כבר ראה, הפנים והבין שנועדנו זה לזו. המחזה ואני... ולא נותר לו אלא להשלים עם העובדה שיש לי מאהב ומעתה ועד עולם הוא שותף מלא בחיינו. איש המטרות אפילו מסייע ברגעי הצורך. טוב נו, אני לא רוצה לפרט יותר מידי כי אני רוצה שתבואו ותופתעו, אז אני רק אדליף שכשיש ביני ובין המאהב שלי תקלות טכניות, "קצרים בתקשורת" או "בעיות במגע" הוא נחלץ לעזרתנו ונותן מענה מיידי.
זה לא היה פשוט. לא היה פשוט להחליט שאני בוחרת להגשים את החלום ולשלם מחיר שאומר שלעיתים אין לי במה לשלם... ובנוסף, לנהל מערכת יחסים עם מאהב ... אז על זה בדיוק כתבתי את ההצגה. על הבחירות שלנו בחיים, ובעיקר על הפשרות ועל ההחמצות שאנחנו עושים בדרך...המחזה מספר על החלום של סבתא שלי להיות שחקנית ועל החמצתו הגדולה. אתם יודעים שילדים מרגישים הכול, ואני כנכדה הרגשתי את טעם ההחמצה. באחד מהרגעים המרגשים בהצגה אני משחקת את סבתא בילדותי, אחרי שזיהתה את הגנים גם בי. בעיניים נוצצות ובקול מזדקן, חלוש אך החלטי, היא אמרה לי נחרצות: "ניצנ'לה, את כשתהיי גדולה, תהיי ארטיסטית! ואף פעם אל תשכחי את המשפט שסבתא אומרת לך עכשיו: מלפפונים מחמיצים – לא חלומות!!!"
ומאז ועד עצם היום הזה אני מהלכת עם המשפט בגאון. עונה "נכון" לכל האנשים שמוארות להם העיניים כשהם שומעים שאני שחקנית ומיירטים: "אבל אין בזה עבודה בארץ"!, מהנהנת בראש לכל מי שמגיב בעייפות מהולה בפיהוק: "כשאני אגיע לפנסיה יהיה לי זמן לעשות את זה..." אבל אם הם שואלים את דעתי, אני עונה חד משמעית שזו טעות טעות טעות! כי תחשבו איזה אבסורד זה- אף פעם לא שמעתי גבר או אישה שכששאלו אותם למה יש להם מאהב/ת, הם ענו שהם חיכו לפנסיה כדי לממש ת'הזדמנות, או שאי אפשר למצוא מאהב/ת בארץ... אם הם רק היו מבינים שהמאהב/ת שלהם נמצאים הרבה יותר קרוב ממה שהם חושבים, הכול יכל להיות הרבה יותר ז-מין... אז זהו, "העם אמר את דברו." אתם חייבים לבוא להצגה שלי! רק תיקחו בחשבון שאתם עלולים לצאת ממנה עם חשק עז למאהב/ת...
